תכנון העיר

תכנון ובניה: מהו תכנון וחשיבתו

מערכת התכנון בישראל קובעת את שימושי הקרקע ברחבי המדינה. במסגרת זו היא נדרשת להכריע בסוגיות תכנוניות עקרוניות (כגון הקמת יישובים או הרחבתם, הקמת תשתיות, קביעת תחומי הפיתוח של הרשויות המקומיות, שמירה על שטחים פתוחים וכדו'). כמו גם בסוגיות תכנוניות נקודתיות.

מאז הקמת המדינה נקבעה מדיניות התכנון, ברמה עקרונית, על ידי הממשלה ועל ידי המועצה הארצית לתכנון ובניה, כמוסד התכנון הבכיר מטעמה.

מערכת התכנון בנויה במבנה היררכי שבראשו נמצאת תכנית המתאר הארצית וסופו בהיתר הבניה. כל תכנית כפופה לתכנית שמעל!.

למי הסמכות לאשר תכנית מתאר או מפורטת ברמה המקומית?

החוק קבע חלוקת סמכויות בין הוועדה המקומית לבין הוועדה המחוזית, ביחס להפקדתן ולאישורן של תכניות מתאר מקומיות ומפורטות. החוק (בסעיף 62א(א)) קובע רשימה סגורה של נושאים שאם רק הם (כולם או חלקם) כלולים בתכנית, אזי מדובר בתכנית בסמכות ועדה מקומית. לעומת זאת, כאשר התכנית מבקשת להסדיר נושא שאינו כלול באותה רשימה, אזי התכנית איננה בסמכות הוועדה המקומית, ורק הוועדה המחוזית מוסמכת להפקיד את התכנית ולאשר אותה.

הסמכויות הנתונות לוועדה המקומית תלויות ברמת ההסמכה (עצמאות) שלה, והן שונות לוועדה רגילה, עצמאית, עצמאית מיוחדת ועצמאים עם תכנית כוללנית.

 

ועדה מקומית אל-טירה היא ועדה מקומית רגילה שהוקמה מכוח סעיף 18 לחוק.

הוועדה המקומית היא הרובד המקומי של מערכת התכנון. הרובד המקומי (בוועדה המקומית או ברשות הרישוי) אחראי על:

  • יישום מדיניות התכנון ברמה המקומית.
  • מתן היתרי בנייה לאזרחים.
  • אכיפת חוקי התכנון והבניה במרחב המקומי.


הוועדה המקומית מוסמכת לערוך, להפקיד ולאשר תכניות שבסמכותה, לערוך ולהמליץ לוועדה המחוזית להפקיד תכנית בסמכות ועדה מחוזית, לאשר תשריט איחוד וחלוקה של קרקע.

תכנון ובניה והאזרח הפשוט:

גם האזרח עשוי להיפגש עם מוסדות התכנון במהלך חייו. חשוב להכיר את המצבים בהם עשוי הפרט להיות זקוק למערכת התכנון:

  • הגשת תכנית מקומית או מפורטת העוסקת בקרקע שהפרט הוא בעליה או בעל עניין בה.
  • הגשת בקשה להיתר בניה על קרקע שהוא בעליה.
  • הגשת תשריט איחוד וחלוקה על קרקע שהוא בעליה.
  • זכות להגיש ערר לוועדות ערר על החלטת מוסד תכנון לגבי בקשה להיתר, תשריט חלוקה או תכנית בסמכות ועדה מקומית.
  • הגשת התנגדות לתכנית, לבקשה להיתר בהקלה או בשימוש חורג, במידה והאזרח רואה עצמו נפגע מהם.
  • הגשת התנגדות לבקשה להיתר, במידה והנפגע הוא בעל זכויות במקרקעין.
  • הגשת תביעת פיצויים בגין פגיעה בתכנית, על ידי בעל זכות במקרקעין בתחום התכנית או במקרקעין הגובלים בה.
  • הגשת ערר לוועדת ערר לפיצויים והיטל השבחה על החלטה בגין פיצויים והיטל השבחה.
  • נגד אזרח שביצע עבירת בניה עלולים להינקט הליכים מנהליים או שיפוטיים, כגון צו מנהלי או שיפוטי נגד הבניה או השימוש הבלתי חוקיים, קנסות ועוד.
  • כל אדם זכאי לקבל מידע תכנוני מהוועדה שמרחבה מצויים המקרקעין (סעיף 119א לחוק). נושא זה קיבל חיזוק נוסף עם חקיקתו של חוק חופש המידע התשנ"ח-1998, אשר במסגרתו נדרש תשלום אגרה. כמו כן, כל אדם רשאי לעיין במסמכי תכנית שהוגשה ללא תשלום (זכות מוגדרת בסעיף 96א). מסמכי התכנית (או קישור אליהם) מפורסמים באתר האינטרנט של הוועדה.

טלפונים ויצירת קשר

אונס מחאמיד

רשא סמארה